אקדמי: נדיר - מאפשרים מועד ג'
הנתונים הסטטיסטיים חיוביים אמנם, אבל החוג ברופין הוא אחד המקומות שבהם שמענו את מגוון הדעות הרחב ביותר, והסותר ביותר, בנוגע לרמת הלימודים בכלל, ובנוגע לרמת ההוראה בפרט. האמירות נעו בין "בינוני, בינוני מינוס אפילו" ועד ל"מעולה" - ולא היה סטודנט אחד שהסכים לחלוטין עם חברו. מבלבל? בהחלט. לנו נראה, שהערכת הלימודים בחוג לכלכלה וחשבונאות של רופין משתנה במיוחד לפי טעם אישי, ולפי המרצה שהתמזל מזלך להיתקל בו. גם רמת המתרגלים משתנה בחדות: "יש מצוינים, ויש כאלה שבכיף הייתי מחליף אותם". בממוצע, המצב בסך הכול סביר, שכן ציון ההוראה של המסלול היה 67 מתוך 100 במדד המסכם בסקר - מקום טוב באמצע. לעומת זאת, יתר החוגים בפקולטה קיבלו אצלנו ציונים מבריקים על איכות ההוראה.

לדברי הסטודנטים, המרצים ברופין מתחלקים לשני סוגים עיקריים: מרצים שניתן לעקוב אחרי דבריהם, ומרצים ש"רצים עם החומר ככה שאי אפשר להתרכז במה שהם אומרים, רק לכתוב". לטענת הסטודנטים, "מרצים כאלה נכנסים לשגרה מסוימת, ומניחים שהסטודנטים יכולים לעקוב אחריהם". מי שמצליח לעקוב מספיק כדי להבין שאינו מבין את דברי המרצה, יכול בהחלט לפנות אליו בשאלות, וכמעט תמיד ייענה באדיבות, כפי שמעיד הציון שניתן על גישה בלתי פורמלית בסקר - 4.0 מתוך 5. ניתן גם לפנות למרצים ולמתרגלים מעבר לשיעור, בשעות הקבלה או בטלפון. בכלל, היחס של הסגל האקדמי כלפי הסטודנטים צוין לחיוב: "לפחות כאן אכפת להם, ואם אנחנו נתקלים בבעיה יש למי לפנות".

הלימודים בחוג לכלכלה וחשבונאות מרוכזים בשלושה ימים בשבוע, כדי לאפשר לסטודנטים לעבוד במהלך תקופת הלימודים. עומס הלימודים בחוג מאפשר עבודה, בעיקר אם הסטודנט מפנה לעצמו זמן על ידי כך שאינו מכין שיעורי בית. אי הכנה של העבודות קשה יותר בשנה א', שבה חלה חובת הגשה של עבודות, אך בשנים שלאחר מכן מספר חובות ההגשה יורד ואז "אתה עושה שיעורי בית בעיקר בשביל עצמך". נראה שהסטודנטים אינם ממש עושים זאת, אפילו בשביל עצמם: הם משקיעים 8.7 שעות לימוד שבועיות בבית, פחות מאשר ברוב המסלולים האחרים. שלא כמו במקומות אחרים, מי שאינו מקפיד להכין את עבודות הבית ברופין לאו דווקא מסתכן בכישלון.

בניגוד ליחס האדיש לשיעורי הבית, הסטודנטים מעדיפים שלא להחמיץ את ההרצאות, ועוד יותר מכך, את התרגילים, כי "בסופו של דבר המבחן זה התרגילים, ואם אתה לא יודע איך לפתור אותם אף הרצאה לא תעזור". רמת הבחינות הוגנת בדרך כלל, וחופפת לרמת השיעורים; לעתים רחוקות ניתנות "בחינות מעולם אחר". אינדיקציה נוספת לרצון של המכללה ללכת לקראת הסטודנטים, היא האפשרות שקיימת ברופין ואינה קיימת באף מוסד אחר: לעשות בחינה במועד ג', לא רק בשל מחלה או מילואים, אלא בשל כישלון בשני המועדים הקודמים. סביר להניח כי אפשרות זו ודאי תורמת אף היא לשיעורי הנשירה הנמוכים שהוזכרו קודם לכן.

"מצוינות ואדיבות ממש יכולות להזיז דברים" אמרו לנו הסטודנטים על מזכירות החוג. הבעיה היחידה, לטענתם, היא ששעות הקבלה קצרות מדי (3.5 שעות ביום), ולעתים קשה להגיע בזמן ולקבל שירות; מי שמצליח - מרוויח. כדאי שתהיו מודעים לכך, שלמרות תלונות הסטודנטים, המזכירות עדיין פתוחה במשך שעות רבות יותר מזו שבמסלול המקביל באוניברסיטת חיפה, המטפלת (או לא) במספר גדול הרבה יותר של סטודנטים. בכל מקרה, המזכירות המהוללת זכתה לציון גבוה מאוד בסקר - 4.2, שנייה רק לאוניברסיטת תל אביב. גם השירות מיתר הגורמים המינהלתיים משובח ככל הנראה, וזוכה לציון 4 בסקר - הפעם מדובר במקום הראשון.

למכללת רופין, כך התרשמנו בתצפית שערכנו במקום, יש יופי של קמפוס - גם מבחינת תנאי הלימוד וגם מבחינת תנאי הבילוי המשותף (כגון מדשאות וריהוט חוץ). גם הסטודנטים מרוצים; כששאלנו אותם על התנאים, הם נתנו ציון 3.9, חצי נקודה מעל הממוצע הארצי.

"רוב האנשים פה חנונים לגמרי" הכריז באוזנינו אחד הסטודנטים מהחוג לכלכלה וחשבונאות, "רק לימודים בראש שלהם". נראה שהחוג לכלכלה ולחשבונאות של מכללת רופין, או כל חוג אחר של המכללה, אינו המקום הטוב ביותר לחפש בו מסיבות ובילויים. לעומת זאת, אולי בגלל הדמיון באופי (החנוני), רוב האנשים נהנים זה מחברתו של זה; במבט מבחוץ הסטודנטים בחוג נראים מגובשים מאוד, וכנראה גם במבט מבפנים: ציון 3.9 במדד גיבוש, הגבוה בתחום.

הסטודנטים שאתם דיברנו, הבטיחו לנו ש"לכל אחד פה יש את החברים שלו", והם מבלים יחד די הרבה - הסטודנטים בסקר בילו בממוצע עם 1.9 חברים לשבוע, הרבה בהשוואה לרוב המסלולים. פעילויות בסדר גודל גדול יותר אינן מתקיימות (ציון לגנאי לאגודת הסטודנטים), והחיים החברתיים של הסטודנטים בחוג אינם מתרחבים מעבר למסגרת מצומצמת יחסית.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005