למדתי באוניברסיטת בן גוריון- הלמידה עד 2000 הייתה משעממת השעות היו שעות של מרצה רובוטי שמעביר ידע- ניכרת בעמידתו בהרצאה שחיקת מליון שנה- ההרגשה הייתה ידע שלא מועבר בדרך מרתקת- לא הייתה הכשרה למרצה בהעברת החומר- היום יש מודלים חדשים לתקשורת מהממת ובעלת תוצאות מדהימות - אינה מועברת למרצים כליל תחושת ניכור מעמיקה בין הסטודנת והמרצה- אין קשרים אישיים מרגיעים ודוחפים לסטודנט סטודנט ששורד בציון טוב מאד- יגיד את ההפך ממה שמוזכר האמת היא שבדיקות תפקודיות של מוסדות לימוד צריכות להעשות עם סטודנטים ביחס לציון שלהם לפני הראיון שלכם ואחרי. אין להם כניסה לתחום הפנימי והמניעי של הסטודנט- שום פעילות מתגמלת- נשירה ניכרת אצל הסטודנטים הערביים מרצים חסרי פתיחות ומוטיבציה (לא כולם)