מהפך: הטכניון במקום הראשון

לטבלת הדרוג השלמה איך להשימוש בדירוג במה שונה הדירוג השנה חדש- דירוג 2006 בחוגים לפסיכולוגיה ומדעי התנהגות

האוניברסיטה העברית, הזוכה הגדולה של דירוג המוסדות האקדמיים בשנה שעברה הודחה השנה מתוארה ע"י הטכניון ותיאלץ להסתפק במקום השני. גם אוניברסיטת תל אביב, שדורגה במקום הרביעי נעקפה ע"י המרכז הבינתחומי, כך מתפרסם היום בדירוג האוניברסיטאות והמכללות של התאחדות הסטודנטים בישראל שערך מכון "מעל הממוצע".

תוצאות מעניינות נוספות הן השיפור במצבן של המכללות להנדסה שעלו בממוצע ב-3.1 מקומות, בעיקר בזכות האישורים להעניק תואר אוניברסיטאי BSc שניתנו להן השנה והגידול בביקוש למהנדסים. לעומת זאת ירדה אוניברסיטת חיפה 8 מקומות למקום ה16. לדברי גיא יריב, מנכ"ל מעל>הממוצע שעמד בראש המחקר זהו חלק ממגמת השיפור במעמדן של המכללות ביחס לאוניברסיטאות, הנמצאות במשבר תקציבי ונאלצות לקצץ בשירות לסטודנטים. "עברו הימים שבהם יכלו האוניברסיטאות לקחת את העליונות שלהן על המכללות כמובנת מאליה, ולראיה הן התחילו להשקיע בפרסום ובשיפור איכות ההוראה".

לדברי איתי שונשיין, יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית בישראל, מטרת הדירוג היא להחיל 'תו תקן' על המוסדות האקדמאים. המטרה ליצור שקיפות מלאה על מה שקורה בתוך המוסדות דבר שיאפשר לסטודנטים ולמועמדים ידע רב לפני בחירתם את המוסד האקדמי. "החלטנו להשקיע רבות במחקר זה, משום שהוא מאפשר להתאחדות ולאגודות הסטודנטים לבצע "בדק בית" על התנהלות המוסדות ולשפר את איכות הלימודים, היחס והתנאים שהסטודנטים מקבלים.

זו השנה השנייה שמתפרסם הדרוג אשר בודק היכן הכי כדאי להיות סטודנט מבחינת איכות הלימודים, יוקרת התואר, חיי החברה, היחס לסטודנטים והתנאים ,בקמפוס. הדירוג שנערך מטעם התאחדות הסטודנטים ע"י מכון המחקר "מעל הממוצע" בפיקוחו של פרופ' הורניק מתבסס על מחקר בו אסף המכון נתונים ממוסדות אקדמיים, מהלמ"ס, בעזרת לקוחות סמויים ועל סקר שהקיף כ-7,500 סטודנטים ב-35 מוסדות אקדמיים (ב-44% יותר משנה שעברה). פרופ' יעקב הורניק, מומחה בעל שם למחקרי שוק והיועץ המדעי של מעל הממוצע שפיקח על שיטות המחקר, סבור כי מדובר במחקר בהיקף ובעומק יחיד מסוגו. לדבריו, המחקר בוצע בסטנדרטים מדעיים מהמחמירים ביותר.

הדירוג שיצרה מעל הממוצע עבור ההתאחדות מתבסס על דירוגים דומים הקיימים בחו"ל (מטעם הטיימס הלונדוני, ביזנסוויק, us-news ואחרים) ומשמשים את הסטודנטים שם לבחור את המוסד שהכי מתאים להם. ההבדל העיקרי הוא שהדירוגים בחו"ל מתבססים רק על מידע מהאוניברסיטאות ואילו הדירוג הישראלי בודק גם את דעתם של הסטודנטים. "המדינה מוציאה מדי שנה 5 מיליארד שקל על הכשרת הסטודנטים וחשוב לנו לדעת איזה תמורה אנחנו מקבלים לכסף הזה" אומר גיא יריב, ולכך מוסיף איתי שונשיין "מעבר לכך הסטודנטים עצמם משלמים עשרות אלפי שקלים לשנה, והמטרה שלנו בדירוג הזה היא להבטיח שגם הם מקבלים את המקסימום עבור ההשקעה שלהם".

הדירוג מורכב מ56 פרמטרים שונים בתחומי היוקרה (25%), איכות הלימודים (27%), חיי החברה (22%), התנאים בקמפוס (12.5%) והיחס לסטודנטים (12.5%). הציונים למוסדות מתבססים על נתונים שנאספו על ידי עוזרי המחקר של מעל הממוצע במספר רב של שיטות מחקר. את היחס לסטודנטים למשל הם בדקו בעזרת לקוח סמוי שהתקשר למזכירויות החוגים וביקש עזרה, כדי לבדוק את התנאים הפיזיים הם שלחו סוקרים עם שאלון מפורט הבודק את הצפיפות בכיתות, את ניקיון השירותים ואפילו את איכות הכריכים בקפיטריות.
מאחר וחלק מהמוסדות סירבו למסור פרטים על עצמם ("שערורייה" אומר גיא יריב, "למה לא מפרסמים את ספר התקציב או את מספר הסטודנטים בחוגים? מה כבר יש להסתיר?"), נאלצו החוקרים לאסוף מידע בדרכים עקיפות, מתוך פרסומי המועצה להשכלה גבוהה, או בעזרת ניתוח של השנתונים והידיעונים.

הדירוג המלא, יחד עם מידע נוסף על שיטות המחקר יתפרסם ממחר באתר של מעל הממוצע. בשבועות הקרובים יוציאו התאחדות הסטודנטים הארצית ו"מעל הממוצע" סידרה של דירוגים נוספים על הפקולטות והחוגים במגוון תחומים.