מקום 7 :החוג מדורג שביעי מבין 13 חוגים לכלכלה. לדירוג השלם
דעתם של הסטודנטים: יתרונות החוג חסרונות החוג תדמית החוג

נראה שהסטודנטים לכלכלה במכללה למינהל מרוצים למדי מלימודיהם, ומהאנשים שמלמדים אותם. הם גם מרוצים מהפרקטיות של המסלול - התואר שניתן כאן מזכה את הלומד גם בתעודת יועץ השקעות, ובפטור ממבחני רשות ניירות ערך, כך שיש חיבור לשוק העבודה. לעומת זאת, היו כאלה שדווקא ציינו את המחסור בחומר מעשי, והסבירו, שלמרות ההשקעה הרבה בתוכנית (שמטרתה להשוות את איכות הלימודים לרמה אוניברסיטאית), בסופו של דבר, בשוק העבודה תעודה ממכללה נחשבת פחות. ייתכן שהם צודקים, כי במדד היוקרה שלנו, הגיעה המכללה למקום טוב באמצע, אחרי כל האוניברסיטאות ואחרי חלק מהמכללות. עם זאת, למכללה למינהל יש יתרונות משלה, או כמו שהגדיר זאת אחד הסטודנטים: "בהשוואה לאוניברסיטה, לא עושים בכוונה בעיות". בנוסף, החוג מציע מסלול לסטודנטים עובדים, שבו הלימודים מתקיימים יום אחד בשבוע בשעות אחר הצהרים והערב, ובימי שישי בבוקר. למי שרוצה להמשיך לעבוד, גם במשרה מלאה, זה מסלול אידיאלי. המחיר הוא, כמובן, מחסור באווירה "סטודנטיאלית", אבל את זה גם אין מחפשים כאן. מבין המשתתפים בסקר, לא היה אף אחד שסימן את "חיי החברה" כאחת הסיבות שבגללן הגיע לכאן (הממוצע הארצי של בחירה במוסד בשל חיי החברה אגב, הוא 12.1% מהמשתתפים).

הסטודנטים מציינים שהמרצים ברובם, מעולים, מסודרים ומאורגנים (אף שקיימים גם כאלה "שלא הייתי נותן להם ללמד נמלה"). הרכב המרצים מגוון: חלקם מהאקדמיה, חלקם עורכי דין וחלקם רואי חשבון. דווקא מהמרצים שבאים מהאקדמיה נראה שהסטודנטים מרוצים פחות. לדעתם, הם אינם עושים קישור מספק בין החומר הנלמד ובין העולם האמיתי (בסקר שערכנו הציון במדד זה אינו גבוה במיוחד - 3.1, כאשר במקומות אחרים הוא מגיע ל-4). רוב השיעורים אינם מבוססים על דיון אלא על הרצאה, דבר שהסטודנטים בחלקם רואים כבעייתי: "מרצים את החומר ולא מדברים עליו, לא נותנים דוגמאות". באשר לרמת ההוראה של המתרגלים, הדעות חלוקות: יש כאלה שאומרים שאפשר היה להיות מרוצים יותר מהמתרגלים, בעוד אחרים אומרים שהמתרגלים מצוינים, ושבעבורם "הוראה היא שליחות".

מיחס הסגל האקדמי הסטודנטים מרוצים מאוד, בלי הסתייגויות. יש הרגשה שהסגל מוכן לעשות הרבה כדי שהסטודנטים ילמדו ויבינו את החומר, "הם משתדלים לעשות הכול בעבורך". המרצים והמתרגלים נשארים אחרי השיעור לענות על שאלות, נותנים את מספרי הטלפון שלהם, ו"מנסים לעשות את הכול כדי שהסטודנטים יהיו מרוצים ויצליחו". בסקר שערכנו, העניקו הסטודנטים את הציון 3.9 (מתוך 5) בממוצע, למידת הנגישות הבלתי פורמלית של המרצים (לשם השוואה, בבר אילן הציון הממוצע במדד זה הוא 2.8).

במדד הלימודים הכולל השיגה המכללה ציון 61.6, אחד הגבוהים בארץ. הישג זה יכול היה להיות גבוה עוד יותר, לו הייתה התייחסות רבה יותר לטענות הסטודנטים. במכללה מועברים משובים בנוגע לאיכות ההוראה, אולם על פי דיווחי הסטודנטים, ערכם המעשי מפוקפק. הם טוענים שבניגוד למצופה ממכללה פרטית, אין התייחסות לדעתם על המרצים, ומשובי ההוראה הם "כסת"ח, בדיחה מהלכת".

כששאלנו את הסטודנטים על עומס הלימודים ועל הנוכחות בהרצאות, גילינו שני מחנות: האחד, שלפיו בחוג לכלכלה רצוי מאוד שלא להיעדר מההרצאות, שכן הדיונים וההסברים שניתנים במהלכן חיוניים להבנת החומר; האחר, שלפיו די בצילום החומר ובשינונו על מנת להצליח בבחינות. הסטודנטים מהמחנה הראשון אמרו לנו ש"הלימודים ברמה גבוהה מאוד, אין הנחות כי זאת מכללה". לדבריהם, יש ללמוד רצוף לאורך כל הסמסטר, ולהגיש תרגילים לבדיקה לעתים קרובות. בשל רמת החומר, הסטודנטים מסכימים ש"טוב שמחזיקים אותנו קצר". לדבריהם, מי שאינו עובד רצוף, לא יהיה מוכן לבחינה. לעומתם, סטודנט מהמחנה שמצלם את החומר ולומד לפני מבחנים, אמר לנו: "יש לי ממוצע 80 עם למידה של יום וחצי למבחנים, ואני ממש לא גאון". באשר לעבודות, אמרו לנו סטודנטים ש"אחד עושה וכולם מעתיקים". בנתוני הסקר לא מצאנו חריגה יוצאת דופן במספר השעות שלומדים הסטודנטים בבית, או בכמות החומר שהם קוראים, ומכאן אפשר לשער שרובם משתייכים למחנה השני.

בבחינות, אומרים הסטודנטים, רצוי מאוד להצליח כבר במועד א', שכן מועד ב' קשה הרבה יותר. הבחינות מכילות שאלות הדורשות מחשבה, אך גם שאלות הדורשות שינון של החומר בלבד. תוצאות הסקר שלנו מראות, שהסטודנטים חושבים כי הלימודים אכן מעודדים חשיבה עצמאית. אחד הסטודנטים ציין במסגרת יתרונות החוג: "חשיבה עצמאית ופיתוח מיומנויות מחשבה", והוא כנראה אינו היחיד שחושב כך, שכן הציון בסקר שלנו עמד על 4.1 מתוך 5, אחד הגבוהים בין המסלולים השונים. במקצועות הקשים, כמו מיקרו-כלכלה ומקרו-כלכלה, שהם דדרישות קדם לקורסים רבים, ויכולים לעכב מאוד את התואר, ניתנים כמעט תמיד פקטורים: "נותנים פקטור אם יש יותר מדי נכשלים לדעתן של ראשויות החוג".

מבין כל מסלולי הכלכלה, המכללה זכתה לדירוג הגבוה ביותר במדד התנאים הכולל: 81.5 מתוך 100. באופן כללי המכללה מטופחת, נקייה ונוחה, וגם הספרייה מתקרבת להיקף של ספרייה אוניברסיטאית. הסטודנטים ציינו את ה"קומפקטיות" של המכללה, אשר מאפשרת יחס אישי יותר ושמירה על סדר, כהגדרתם. חלקם אולי בחר לראות דברים נוספים, שכן בין יתרונות המסלול, ציין אחד הנשאלים את "השירותים המרווחים".

גם במדד השירות ההישג מרשים: ציון 72.1 ומקום שלישי. נראה כי הרמה הגבוהה של התנאים ושל השירות מפצה במידה מסוימת על מגבלות היוקרה והלימודים, והמכללה מתמקמת במקום טוב באמצע, בסך הכול. אין זה מפתיע, בהתחשב בשכר הלימוד הגבוה, ובעובדה שמדובר בגוף פרטי. הסטודנטים נאלצים לשלם הרבה, ואפילו "יותר מדי" לתחושתם, אבל בתמורה מקבלים שירות הולם, מה שאינו קיים במוסדות רבים אחרים, ואפילו לא בכל החוגים במכללה.

בין כל הסטודנטים שסקרנו, אף לא אחד ציין את ההיבט החברתי, כאחד השיקולים העיקריים לבחירה במוסד. לא מצאנו סיבה טובה לכך - נראה שהסטודנטים במכללה לומדים ומבלים יחד באופן התואם את הממוצע ברחבי הארץ, ואף מרגישים מגובשים במידה (ציון 3.2 - מקום טוב באמצע). עם זאת, כששאלנו לגבי יתרונות או חסרונות של החוג, לא עלה כל נימוק חברתי, לא לטובה ולא לרעה. ייתכן שאחת הסיבות לכך היא, שיצירת קשרים חברתיים אינה נמצאת גבוה בסדר העדיפויות של הסטודנטים, שחלקם לומדים בשעות מאוחרות (המסלול לסטודנטים עובדים), מגיעים אחרי יום עבודה ו"רק רוצים לחזור הביתה". ואכן, על פי הנתונים שבידינו, המכללה היא אחד המקומות שבו שיעור הסטודנטים העובדים גבוה במיוחד: 79.5% מהנשאלים דיווחו שיש להם עבודה (לעומת 61.7% בממוצע), ושהם עובדים כ-30 שעות בשבוע - יותר מאשר ברוב המסלולים. אז מי אמר שאי אפשר למצוא עבודה כשלומדים במכללה?

כל הזכויות שמורות © מאי 2005