ריאיונות העומק שערכנו בקיץ האחרון, בבית הספר להנדסת חשמל אלקטרוניקה ותקשורת, במכון האקדמי טכנולוגי חולון, כמו גם סקר שביעות רצון שהוזמן על ידי המכון עצמו בשנה שעברה, הציגו תוצאות אחידות, המעידות על שביעות רצון בקרב הסטודנטים בו. לעומת זאת, הסקר שערכנו בנובמבר הציג נתונים שונים, שלפיהם חלה ירידה בשביעות הרצון מהמרצים במכון ומהסגל המינהלתי בו. סדרת ריאיונות נוספת שנאלצנו לערוך, חיזקה את התחושה שמשהו השתנה לרעה. מצד שלישי, כששלחנו את הממצאים למכללה להתייחסות, המוסד הגיב בשקיפות יוצאת דופן, וברצון פנה ללמוד לעומק את הממצאים שלנו כדי להשתפר. אנו מקווים כי במכון הטכנולוגי יסיקו את המסקנות, וכי שביעות הרצון תחזור להיות גבוהה כשהייתה. בסיכום זה נתנו ביטוי לשני סוגי הממצאים, כך שמומלץ לקרוא אותו בזהירות.

במכון האקדמי חולון המגמה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה הוסיפה לשמה את המילה "תקשורת", ולדברי הסטודנטים, מדובר בתוספת מכובדת ורצינית: "אנחנו לומדים גם תחומים של הנדסת תקשורת, דבר המעניק לנו יתרון במציאת עבודה בעתיד". הסטודנטים חושבים שהם יוצאים מצוידים בידע רב מאשר מהנדס אלקטרוניקה "רגיל" ממוסדות אחרים, וגם בניסיון פרקטי רב יותר בעבודה ממש.

הסטודנטים להנדסת חשמל נהנים ממסלול גמיש. כלומר, הם יכולים ללמוד שלושה סמסטרים בשנה, במשך יום שלם ויום נוסף אחר הצהרים. ריכוז הלימודים מאפשר לסטודנטים ללמוד ולעבוד - יתרון רציני, שמתבטא גם בעובדה ש"במגמה יש הרבה אנשים מבוגרים שלא באו לשחק". מבוגרים אלה הם בעיקר הנדסאי חשמל שכבר עובדים בתחום. הם מתקבלים ביתר קלות לחוג, וגם נהנים מפטורים במקצועות רבים. הסטודנטים האחרים התרעמו על עובדה זו, אך גם הם מודים ש"ההנדסאים מעולים בפרקטיקה, הם גם לא באים למעבדות ומקבלים 100".

הסטודנטים שריאיינו היו מרוצים מאוד מהמרצים: "הם מעולים, לא נפולת מהאוניברסיטה, אלא אנשי מקצוע מצוינים, שאוהבים את התחום ומעבירים את האהבה הזאת הלאה". הם נחמדים מאוד, נגישים מאוד ומתחברים לסטודנטים. אולי הסיבה לכך היא ש"אם מרצה לא מספק את הסחורה, מעיפים אותו מכאן. לפעמים זה לוקח זמן וביורוקרטיה, אבל המרצים הגרועים לא נשארים". בניגוד לאמירות המחמיאות, הנתונים בסקר שלנו מרשימים פחות, והתמונה אופטימית פחות. לדוגמה, בתשובה לשאלה על מידת העניין שהמרצים מעוררים בשיעורים, ניתן הציון 2.6 מתוך 5, שהוא אחד הנמוכים ביותר מבין כל המסלולים. גם בשאלות הנוגעות למידת הזמינות, הנגישות והמומחיות של המרצים, הדירוג הוא בין הנמוכים, בדרך כלל כחצי נקודה מתחת לשאר. בשאלונים האנונימיים שמולאו, המרצים הוזכרו לא פעם כחיסרון של המסלול: "מרצים גרועים" ו"מעט תרגול במקצועות שבאמת חשובים".

בשליש מהמקרים, המרצים משמשים גם כמתרגלים; יתר המתרגלים הם סטודנטים לתארים מתקדמים מאוניברסיטת תל אביב, או בוגרי המכון. גם עליהם אומרים שהם טובים מאוד, מעבירים חומר מורחב של ההרצאות ורק לעתים רחוקות מלמדים חומר חדש. הם נוהגים להישאר זמן רב אחרי התרגול, אם כדי להסביר שוב את החומר ולעזור בעבודות ומבחנים, ואם "סתם להסתובב עם הסטודנטים". בניגוד למרצים, על המתרגלים באמת לא נשמעו תלונות.

עומס הלימודים כבד, צריך להגיש הרבה עבודות, פרוייקטים קבוצתיים ותרגילים. עם זאת, איחורים בהגשה מתקבלים בהבנה. הסטודנטים טוענים גם שההגעה לשיעורים אינה הכרחית; אמנם היא מומלצת, אבל אפשר גם לקרוא סיכומים של חברים ו"לעבור את התואר בשלום". המבחנים אינם בודקים שינון, אלא רק יישום. הם הוגנים, אם כי קשים: "לקבל 70-60 בדרך כלל זה לא בעיה, בשביל ציון גבוה יותר צריך לעבוד קשה". למרות העומס והקושי, האווירה נשארת רגועה ונעימה. כאשר ביקשנו מהסטודנטים לתאר את חבריהם ללימודים, רק 14% תיארו אותם כ"לחוצים", פחות מכל המסלולים בארץ. דפוס דומה נמצא גם לתכונות "חרשן" ו"תחרותי", מה שתואם את התיאור של סטודנטים שעובדים קשה, ואינם מתרגשים מזה מאוד.


תנאים ושירות: בסך הכול סבבה
בריאיונות שערכנו, שמענו שהמזכירות נחשבות מעולות, "החברות הכי טובות שלנו". הן אלה שמנהלות את העניינים בחוג, והן אלה ש"הולכים לבכות להן". בסקר שערכנו, כפי שהוסבר בפתיחה, התקבלו תוצאות שונות: המכון הגיע למקום האחרון במדד השירות הכולל, עם ציון 55.6 מתוך 100 (הציון של אורט בראודה הנמצאת במקום הראשון גבוה ב-15 נקודות). לדעתנו, מדובר במצב זמני בלבד או בכשל נקודתי. המכון הטכנולוגי חולון הוא המוסד היחיד שהעביר לנו, לאחר קבלת גרסה מוקדמת של סקירה זו, ספר עב כרס (יותר מ-500 עמודים), ובו מפורטת תגובת המכון לפי פרמטרים שונים: תוכניות לימוד, הרכב הסגל והישגיו, שירותים לסטודנט ועוד. תגובה מרשימה ומעמיקה בהחלט, שמעידה על אכפתיות.

בנוגע לתנאים בקמפוס, לא נרשמו תלונות, ובסך הכול רוב הסטודנטים הגדירו את המקום כ"סבבה". בתצפית שערכנו, התרשמנו שאכן מדובר בתנאים ראויים, פרט לתקרות הנמוכות והמלחיצות. בקיץ ערכו כאן שיפוצים נרחבים, ועכשיו הבניינים חדשים ונעימים יותר. אחד הנשאלים היטיב לנסח: "נחמד, אבל בינוני בהכול". גם בסקר שלנו הציון במדד התנאים הכולל הוא בינוני, 64.2 מתוך 100.

חברתי: אין בנות, אין גיבוש

בסקר שערכנו, המכון זכה להישג המפוקפק של המקום האחרון במדד החברתי הכולל, עם ציון 44.4 מתוך 100, כאשר במקומות אחרים, כולל מכללות כמו אורט בראודה, הציון גבוה כמעט ב-20 נקודות. רוב הלומדים בחוג, כמו רוב הלומדים במוסד כולו, אינם באים מחולון במקור. רבים גרים במעונות או שוכרים דירה, כך שצפוי היה להיווצר הווי חברתי מגובש. ואולם, הסטודנטים טוענים שאף שהם חברים בצורה בסיסית ואינם מתחרים זה בזה בנושאי לימודים, לא נוצרו חברויות עמוקות. על פי נתוני הסקר, הסטודנטים להנדסת חשמל במכון פוגשים בממוצע פחות מחבר אחד בשבוע ללמידה משותפת - הכי פחות מבין המסלולים בארץ. כששאלנו על חסרונות המכון, אחת הטענות שחזרו על עצמן היא ש"אין בנות", מה שאולי יכול להסביר את חוסר המוטיבציה של הסטודנטים להתגבש. מובן שגם מספר ימי הלימודים המצומצם מקשה על יצירת קשרים. בסך הכול, אחד היתרונות של המקום הוא "שילוב העבודה עם הלימודים", כך שלבילויים נשאר פחות זמן.

כל הזכויות שמורות © מאי 2005