![]() | ||||||||||||||||||||||||
כניסת משתמש רשוםNavigation |
הפקולטה למשפטים - הקריה האקדמית קריית אונו
דעתם של הסטודנטים: יתרונות הפקולטה חסרונות הפקולטה תדמית הפקולטה
הסטודנטים חשים גאווה רבה במקום לימודיהם (4.06). שביעות הרצון הגבוהה ביותר בקריה היא מהמרצים המלמדים במסלול, שזכו לציונים גבוהים ביותר כמעט בכל תחום של איכות ההוראה. את החדשות הטובות לא מתאמצים להסתיר בקריה האקדמית - באופן יוצא דופן, התקשר אלינו הדיקאן מיוזמתו, כדי לספר על חידושים טכנולוגיים שהונהגו במסלול, ולוודא שנכניס פרטים אלה למדריך. אקדמי: קריה של מפורסמים המרצים מגיעים מאוניברסיטאות תל אביב, ירושלים ובר אילן. כמו אוריאל רייכמן בהרצליה, גם כאן נעשה מאמץ להביא "שמות גדולים", והרכש כולל את הפרופסורים גבריאלה שלו, זוהר גושן, עמנואל גרוס, את פרקליטת המדינה לשעבר עדנה ארבל, ושם גדול מתחום העיתונות: גדעון רייכר. הסטודנטים יודעים שהובאו להם מרצים בעלי שם טוב, והעניקו להם ציון 4.21. הם נחשבים למרצים למשפטים המעניינים ביותר בארץ (3.9), וכן למרצים שעונים בצורה הטובה והעניינית ביותר לשאלות הסטודנטים (4.18). ככל שהמרצים נחשבים פחות, כך הם נגישים יותר לסטודנטים. המרצים ה"גדולים", לעומת זאת, אינם מתאמצים להסתיר את הישגיהם והם מרבים לספר על עצמם, על המחקרים שערכו ועל התיקים החשובים שטיפלו בהם (לא כולם, גבריאלה שלו, למשל, לא עושה זאת).
המתרגלים, כולם עורכי דין, מוסרים תמיד את הטלפון האישי שלהם. יש ביניהם שבאים, מעבירים את החומר והולכים, ויש ביניהם שדואגים שכולם יבינו ומעודדים להתקשר בכל שעה. רמת ההוראה שלהם מוערכת כגבוהה, פעמים רבות אף גבוהה יותר מזו של המרצים: "מה שהמרצה מעביר בשלוש שעות, המתרגל מעביר בחצי שעה". התרגילים ממוקדים יותר מההרצאות, מעשיים יותר וגם מוגשים בצורה מסודרת יותר. הלימודים במסלול ניתנים בכמה גרסאות: לימודים של יומיים בשבוע, לימודי ערב ולימודים "רגילים" המתפרשים על הבקרים של שלושה ימים בשבוע. הסטודנטים המגיעים ללמוד בבוקר, מזכירים מאוד את הסטודנטים המגיעים ללמוד בשאר המכללות הפרטיות המציעות לימודי משפטים. הם צעירים, ממעמד בינוני או גבוה, וזוהי להם הפעם הראשונה שבה הם נתקלים במסגרת אקדמית. הסטודנטים המגיעים ללמוד בערב הם בעלי פרופיל דמוגרפי שונה לגמרי. אלה אנשים מבוגרים ברובם, בעלי מקצוע (שמענו על הרבה רופאים, רואי חשבון ועובדות סוציאליות), שבאו ללמוד כדי לממש קריירה שנייה, או כדי להרחיב את תחום העיסוק שלהם. אלה אנשים עובדים, בעלי משפחות, המעוניינים להרחיב את השכלתם או לזכות בהטבות שכר. משום כך, המכללה מרחיבה פחות בהיבטים התיאורטיים בלימוד משפטים, ושמה דגש על פרקטיקה ועל הכשרה מקצועית. בין היתר הובטח גם מסלול למצטיינים במיוחד, שיזכו להנחה ניכרת בשכר הלימוד. המסלול טרם נפתח עם כתיבת שורות אלה, ולכן כדאי לסטודנטים עם נתונים גבוהים אך מעט כסף, לעקוב אחרי הפרסומים בנושא. השאלות על עומס הלימודים נענו בתגובות מעורבות, כנראה בגלל השונות העצומה בתוכנית הלימודים. לכן, יש סטודנטים שטוענים ש"יש לי חברות ברייכמן ובמכללה למינהל. הן ממש לומדות" או ש"ההשקעה בבית שואפת לאפס, אם אין עבודה להגשה או מבחן שעומד על הפרק". ואכן, במסלול המשפטים בקריה האקדמית קוראים את המספר הנמוך ביותר של עמודים בשבוע - 37.64. אולם, הסטודנטים הלומדים במסלול הבוקר משקיעים בבית 9.41 שעות בשבוע, מה שמעמיד אותם הרבה מעל הממוצע הארצי. המבחנים נעשים קשים יותר, מה שמלווה בסגירה שיטתית של מחברות בעת הבחינה. הדרישה היא ליישום ופתירת סוגיות משפטיות עם הכלים שניתנו בשיעור. מדיניות סינון אינה קיימת, "אלא אם אתה מסנן את עצמך".
גמישות מינהלתית לטובת הסטודנטים ניכרת היטב במקום. הקריה האקדמית היא המוסד היחיד בארץ הפותח מסלולי חורף ללימודי משפטים, כדי לאפשר לסטודנטים מאחרים ולמשוחררי צה"ל להתחיל ללמוד בלי לחכות חצי שנה עד לפתיחת שנת הלימודים הבאה. מבחינה אדמיניסטרטיבית, מערכת השעות נטולת ה"חלונות" היא מכוונת, כדי לאפשר לסטודנטים לרכז את לימודיהם בפקולטה, ולהמשיך את יום העבודה שלהם או את לימודיהם לתואר נוסף. קבוצות חברתיות מסוימות מקבלות מלגות וסבסוד של שכר הלימוד - אתיופים, בוכרים, ועולים חדשים. המכללה גם מקיימת תוכנית מיוחדת לחרדים, המתקיימת בקמפוס נפרד באור יהודה. הקריה מקיימת (בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית) פרוייקט לקידום עולי אתיופיה להשכלה גבוהה ולמנהיגות קהילתית. חברתי: תלמידי בוקר - צעירים מבוססים, תלמידי ערב - מבוגרים עובדים יש גם סטודנטים אחרים, הסטודנטים שלומדים במסלולים של יום-יומיים בשבוע, או במסלול לימודי הערב. אלה הם אנשים בעלי קריירה אחת, חלקם מהנדסים, קצינים במשטרה וכפי שדאגו להזכיר לנו כמה פעמים, גם רופאים. הם עובדים במשרה מלאה ולומדים במסגרת מצומצמת, רובם מבוגרים בעשור ויותר מ"הסטודנט הממוצע". הסטודנטים האלה לא באו כדי לחוות הווי סטודנטיאלי, הם אינם מנוכרים, אולם "החברות בינינו מתחילה ונגמרת כאן". שביעות הרצון מהאגודה, 2.62, היא נמוכה מהממוצע הארצי, אולי מפני שכל הסטודנטים ממהרים לעבודה עם תום השיעור, ואינם נשארים ליהנות מהפעילויות המעטות שאותן היא מארגנת.
|
|
||||||||||||||||||||||
|
| ||||||||||||||||||||||||