מבין המכללות שביקרנו בהן, המכללה האקדמית של תל אביב-יפו יוצאת דופן בכך שהסטודנטים הלומדים בה אמרו לנו שהיו ממליצים לחבריהם ללמוד בה, כמעט בלי הסתייגויות. המעטים שהסתייגו אמרו שעדיף ללמוד באוניברסיטה, במידת האפשר - "אבל אם במכללה, אז כאן". את רוח הדברים ששמענו סיכמה יפה סטודנטית שאמרה: "זה אחלה מקום. אין פה הפלצנות של האוניברסיטה, ולא הרמה הנמוכה של רוב המכללות". על רמתה הגבוהה של המכללה מעידה גם העובדה, שזוהי המכללה היחידה שקיבלה את אישור המל"ג לפתוח תוכנית ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה.

כפי שניתן להבין מהכתובות השונות, מבני הלימודים של המכללה מפוזרים בשלוש נקודות שונות בשני חלקי העיר: שניים מהם במרכז תל אביב (שבהם לומדים הסטודנטים למדעי המחשב, לחברה ופוליטיקה, ולכלכלה וניהול), והשלישי במרכז יפו. ביפו נבנה עתה קמפוס שיאכלס בעתיד את כל חוגי הלימוד של המכללה, אך כרגע החוג היחיד שלימודיו מתקיימים בקמפוס זה הוא החוג למדעי ההתנהגות. עקב כך, כמות הסטודנטים שלומדים יחד קטנה במיוחד (בכל חוגי הלימוד יחד לומדים כ-2300 סטודנטים), ולא קיימים כמעט קשרים חברתיים, או אפילו היכרות כלשהי, בין הסטודנטים בחוגים השונים. מצב זה שונה רק בעבור סטודנטים שלומדים בתוכניות משולבות מיוחדות (מדעי המחשב עם כלכלה וניהול, או מדעי ההתנהגות עם כלכלה וניהול). עם זאת, סטודנטים רבים נמנעים מלהשתתף בתוכניות המשולבות, פשוט בשל אי-הנוחות (התעבורתית והמינהלתית) הכרוכה בלימוד בשני קמפוסים שונים.

המכללה אינה מכללה פרטית, כך ששכר הלימוד הנדרש בה שווה לשכר הלימוד של הסטודנטים באוניברסיטאות. דרישות הקבלה בה גבוהות יחסית למכללות אחרות, ומהמתקבל נדרשת תעודת בגרות מלאה וציון ממוצע ומעלה בבחינה הפסיכומטרית; חתכי הקבלה המדויקים משתנים מחוג לחוג.

המכללה האקדמית של תל אביב-יפו מדורגת במקום השישי בדרוג הכולל, במקום הראשון מבין המכללות הלא-פרטיות, ובמקום השני מבין כלל המכללות. למעשה, מדורגת המכללה גבוה יותר משתי אוניברסיטאות: אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. איכות ההוראה במכללה (המשלבת מדדים שונים, כגון: מידת העניין שמעוררים המרצים, שעות הלימוד שנדרשים הסטודנטים להשקיע בבית, וכו') קיבלה ציון גבוה במיוחד, 78.2, ואתו את המקום השני במדגם; לעומת זאת, התנאים הפיזיים במכללה, בעיקר בקמפוסים התל אביביים, אינם טובים. למרות התוכניות לתארים מתקדמים, גם מדד היוקרה של המכללה אינו בשחקים, ונמוך במעט מהממוצע בכלל מוסדות הלימוד.

אקדמי: "הייתי ממליצה לחברים שלי לבוא ללמוד כאן"

המכללה האקדמית של תל אביב-יפו מקיימת תוכניות לימודים לקראת תואר BA בכלכלה וניהול, בחברה ופוליטיקה, ובמדעי ההתנהגות, ולקראת תואר BSc במדעי המחשב. המכללה פועלת בשיתוף פעולה אקדמי עם אוניברסיטת תל אביב: חלק מהמרצים של המכללה מגיעים מהאוניברסיטה, ולסטודנטים של המכללה יש אפשרות (שאותה הם אינם מנצלים, בדרך כלל) ללמוד קורסים כלליים וקורסי בחירה מסוימים באוניברסיטה. עם זאת, התעודה שמקבלים הסטודנטים בסיום התואר אינה נושאת את שמה של אוניברסיטת תל אביב, אלא את שמה של המכללה.

הסטודנטים בכל החוגים במכללה מרוצים מרמת ההוראה של המרצים, ומרבים להחמיא ליחס המרצים אליהם: מבין כל מוסדות הלימוד שסקרנו, המרצים של המכללה האקדמית של תל אביב-יפו קיבלו את הציונים הגבוהים ביותר הן על המענה שהם נותנים בכיתה (4), הן על הנגישות שלהם מחוצה לה (4.3).

בניגוד למכללות רבות אחרות, הסטודנטים במכללה האקדמית של תל אביב-יפו מרגישים שהידע שהם רוכשים אינו נופל ברמתו מהידע שהיו מקבלים באוניברסיטה. 27% מתוכם ציינו שבחרו ללמוד במקום בשל רמת הלימודים הגבוהה; רק הסטודנטים של הטכניון, של האוניברסיטה העברית, של אוניברסיטת תל אביב ושל המרכז הבינתחומי ציינו סיבה זו לעתים קרובות יותר. לאתגר האינטלקטואלי שמציבים בפניהם הלימודים נתנו הסטודנטים במכללה ציון של 3.9 - ציון זה גבוה מעט מהממוצע בכלל המדגם (3.7), ובמעט יותר מהציון שנתנו הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב במדד זה (3.5). אף שבכל החוגים שסקרנו, אמרו הסטודנטים שהם נדרשים להשקיע בלימודים לאורך כל הסמסטר, לדבריהם הלימודים אינם מונעים מהם לעבוד בו-זמנית. הופתענו לשמוע מעט זאת, אבל כשבדקנו את כמות הזמן הממוצעת שהסטודנטים משקיעים בלימודים בביתם הבנו למה: הסטודנט הממוצע במכללה משקיע 8.4 שעות לימוד שבועיות בביתו, פחות מהממוצע בכלל המדגם (העומד על 9.5 שעות). כמו כן, הסטודנטים במכללה נוטים הרבה יותר להגדיר את חבריהם ללימודים כ"זרקנים", מאשר סטודנטים במוסדות אחרים. תיאור זה זכה לדירוג גבוה - 27% מהסטודנטים במכללה בחרו בו, לעומת 12% במרכז הבינתחומי ו-16% בבר אילן, למשל.

כאמור, המכללה האקדמית של תל אביב-יפו יוצאת דופן בכך שהיא מקיימת תוכניות לימודים לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה ובמדעי המחשב. אך למרות התוכניות ללימודים מתקדמים, ולמרות שיתוף הפעולה עם אוניברסיטת תל אביב, הסגל האקדמי המלמד במכללה אינו בכיר במיוחד, וקיבל אצלנו ציון של 0.7. ציון זה (הבודק את היחס בין מרצים במעמד פרופסור לבעלי דוקטור) נמוך מעט מהממוצע בכלל המדגם (0.8), ומהציון שקיבלו מוסדות כמו מכללת נתניה (1.2), וכמובן - האוניברסיטה (1.7). המכללה גם אינה מחזיקה במכוני מחקר משלה.

תנאים ושירות: "היה נחמד אם היה פה דשא ולא אספלט"

הסטודנטים בכל החוגים במכללה האקדמית של תל אביב-יפו הביעו שביעות רצון רבה מהשירותים המינהלתיים, הן בשיחות בעל פה, הן בסקרים שהעברנו. בסקרים הגיעו השירותים המינהלתיים של המכללה למקום מכובד ביותר, ודורגו כשניים רק לשירותים הניתנים במרכז הבינתחומי בהרצליה (שהוא, להזכירכם, מכללה פרטית). גם שירותי המזכירות קיבלו ציון גבוה מהממוצע (3.3). המושג "שעות קבלה" אינו מוכר במזכירויות השונות של המכללה, והסטודנטים מוזמנים לבוא ולקבל שירות כל עוד המזכירה נמצאת. גם על נותני שירות אחרים, ובמיוחד על אב הבית של החוג למדעי ההתנהגות, שמענו ביקורות מצוינות. דווקא אתר האינטרנט של המכללה מקלקל במקצת את התמונה האידילית - הוא אמנם נוח מאוד לשימוש, אך כמות השירותים המקוונים שמוצעים לסטודנטים דרכו (בדיקת ציונים, מצב תשלומי שכר לימוד, סיכומי שיעורים וכו') נמוכה מעט מהממוצע בכלל מוסדות הלימוד, וקיבלה אצלנו ציון של 0.5.

מבחינת התנאים הפיזיים הקיימים במבני הלימוד, קיים הבדל גדול בין הקמפוסים הישנים בתל אביב לבין הקמפוס החדש ביפו. הקמפוס החדש מרווח, ממוזג ומצויד. הקפיטריה שלו נקייה ונעימה, והספרייה מצוידת לשביעות רצונם של הסטודנטים. לעומתו, הקמפוסים הישנים נראים כמו בית ספר תיכון: אפרוריים, הכיתות והציוד שבהן מיושן, והמבנים אינם מאווררים היטב. אחד הסטודנטים שלומדים בקמפוסים הישנים הסביר לנו ש"זה לא קמפוס, זה חניון עם כיתות", וחברו הוסיף "זה קמפוס זה?". מבנים אלה אחראים לציון הנמוך במיוחד שנתנו הסוקרים שלנו לתנאים הפיזיים בקמפוס - 2.7, מקום שני מהסוף.

בשלושת הקמפוסים יש קפיטריות או קיוסקים בתוך הקמפוס (ובקמפוסים של תל אביב - מבחר אין-סופי של בתי קפה בטווח הליכה קצר מאוד מהקמפוס), ובמסדרונות המכללה מפוזרים שפע של כיסאות ושולחנות, לנוחות הסטודנטים. ייתכן שהתחשבות זו באה כדי לפצות על כך שבשלושת הקמפוסים אין מדשאה שהסטודנטים יכולים לבלות בה את ההפסקות שלהם. כפי שניתן היה לצפות ממיקום הקמפוסים של המכללה, מחסור חמור בחניה הוא בעיה משותפת לכל המבנים.

על הקשר אתנו

התגובות ממכללת תל אביב היו מדויקות ומהירות. המכללה דאגה להאיר את עינינו בנושאים הנוגעים לאיחוד הקמפוסים ביפו, ולתקן כמה שגיאות שנפלו בסקירה המקורית.

חברתי: "אין הזדמנות לסטודנטים לשבת ביחד ולהכיר. חבל!"

רוב הסטודנטים במכללה האקדמית תל אביב-יפו הביעו שביעות רצון מחבריהם ללימודים; לדבריהם, דרישות הקבלה של המכללה, הגבוהות יחסית למכללות אחרות, שומרות על רמת האוכלוסייה הלומדת בה. הרכב הלומדים במכללה כולל בעיקר את תושבי המרכז, חילוניים ברובם, וכמעט אך ורק ילידי ישראל. כפי שניתן היה לצפות ממוסד תל אביבי, שיעור ניכר של הסטודנטים בחרו להגדיר את חבריהם ללימודים כ"צפונבונים" (32%) וכאופנתיים (22%, ויש להניח שלסטודנטיות ממדעי ההתנהגות יש יד ורגל בעניין). מבחינת היחס המספרי של גברים/נשים יש הבדלים ניכרים בין החוגים: גברים רבים יותר (אם כי לא הרבה יותר) במדעי המחשב, מספר שווה פחות או יותר של גברים ושל נשים בחוג לכלכלה וניהול, ושלטון נשי מוחלט בחוג למדעי ההתנהגות.

היבט אחד של המכללה, שמאכזב את הלומדים בה, הוא ההיבט החברתי. כאמור, המכללה קטנה למדי, והסטודנטים שלומדים בה מפוזרים בשלושה מקומות שונים ברחבי העיר. כמו כן, אין במכללה מעונות, שבמוסדות לימוד אחרים הם לעתים קרובות מוקד של חיים סטודנטיאליים. הסטודנטים גם אינם מרבים ללמוד עם חבריהם, ובמדד זה קיבלו ציון של 1.3, הנמוך מהממוצע בכלל המוסדות שסקרנו.

ייתכן שהבעיה החברתית נובעת גם מכך שמדובר פה במוסד תל אביבי, והסטודנטים מעדיפים לבלות את זמנם עם חברים אחרים באחד מ-232 מקומות הבילוי הפזורים ברדיוס של 20 קילומטרים מהקמפוסים. השערה זו נתמכת על ידיי תוצאות הסקר, שמראה שהסטודנטים של המכללה מרבים במיוחד לבלות (וקיבלו ציון של 1.8 מתוך מקסימום של 1.9 במדד זה); רק הסטודנטים של המכללה למינהל יוצאים לבלות יותר מהם.

אם כך ואם כך, חיי החברה של המכללה מוגדרים כ"לא קיימים, אין פעילויות חברתיות". כמו באוניברסיטה, שאתה הם מקיימים שיתוף פעולה אקדמי, גם במכללה האקדמית של תל אביב-יפו הסטודנטים באים ללמוד, ומשם חוזרים הביתה, לעבודה ולחברים. "מובן שנוצרות חברויות, אבל זה לא העניין העיקרי" אמרו לנו. אגודת הסטודנטים מארגנת פעילויות מעטות, רובן בשיתוף פעולה עם אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, אך יוזמות ספורות אלה אינן זוכות להיענות מצד הסטודנטים, שרואים את האגודה כבינונית למדי (ציון של 3.1, הגבוה אך במעט מהממוצע).