מאחר שהמכללה האקדמית למשפטים מלמדת אך ורק לימודי משפטים, קשה להפריד בין התיאור של שלה כמכללה לבין תיאורה כמסלול לימוד. לכן, התיאור של המכללה האקדמית למשפטים שלפניכם והתיאור שמופיע בפרק המוקדש למסלולי הלימוד של משפטים דומים זה לזה באופן כללי; פה ושם מופיעים נתונים שונים, שהיו רלוונטיים יותר בתיאור המוסד, או בתיאור האקדמי, לחלופין. לכן, אם אתם שוקלים ללמוד במכללה האקדמית למשפטים, מומלץ שתקראו את שני התיאורים לקבלת כל המידע הרלוונטי.

המכללה האקדמית למשפטים היא מכללה פרטית (עם שכר לימוד בהתאם), וממוקמת, כפי ששמה מרמז ברמת גן. בדומה למכללת שערי משפט, המכללה למשפטים מלמדת אך ורק משפטים. כעיקרון, הדבר מאפשר למוסד להתמקד בתחום אחד ולהתמחות בו, והדבר מתבטא בכך שהמכללה מציעה שלוש מגמות התמחות (קרימינולוגיה, תקשורת וזכויות אדם). מנגד, אין לסטודנטים הזדמנות להיחשף לסטודנטים למקצועות אחרים או לקחת קורסי בחירה בתחומים אחרים. המכללה מציעה שני מסלולי לימוד: מסלול יום (הנלמד בשעות הבוקר ואחר הצהרים), ומסלול משולב (הנלמד אחר הצהרים, בערב, ומהבוקר עד הערב ביום אחד בשבוע).

אקדמי: במפתיע - דרישה לחשיבה עצמאית

אף שמכללות רבות עובדות בשיתוף פעולה עם האוניברסיטאות, ניתן לראות שבמכללה האקדמית למשפטים שיתוף הפעולה עם האוניברסיטה העברית משמעותי במיוחד לסטודנטים. באופן מוזר, בפרסומים הרשמיים של המכללה שיתוף הפעולה הזה אינו מוזכר, וגם כשהתקשרנו למשרד הרישום לבקש פרטים לא קיבלנו כאלה. לעומת זאת, כל הסטודנטים שדיברנו אתם חזרו וציינו שיתוף פעולה זה בכל הזדמנות, בתגובה לשאלות על המרצים, בתגובה לשאלות על הבחינות, ובתגובה לשאלות על רמת הלימודים. נראה שההרגשה הרווחת במכללה היא, שהגיבוי מהאוניברסיטה העברית, והקשר אתה מבטיחים שרמת הידע של הסטודנטים מהמכללה לא תיפול מרמת הסטודנטים בשאר האוניברסיטאות. הבחינות, למשל, הן פעמים רבות אותן הבחינות המועברות באוניברסיטה העברית, אולם הסטודנטים חשים שהבדיקה שלהן במכללה קפדנית פחות. למעשה, סטודנטים לא מעטים התלוננו על רמת דרישות נמוכה ועל חוסר סינון בקבלה ללימודים במכללה.

למרות התלונות על הדרישות, רוב הסטודנטים חשים כי מלמדים אותם ברמה אקדמית ראויה. ההשקעה הנדרשת מהסטודנטים מכובדת, ועליהם לקרוא משבוע לשבוע ממוצע של 107.58 עמודים, מספר השני בין המכללות בארץ רק למרכז הבינתחומי. כמו כן, הלימודים במכללה דורשים מידה רבה של חשיבה עצמאית וזוכים במדד זה לציון 3.9 מתוך 5 (מהגבוהים בארץ). השילוב של קריאה רבה ושל חשיבה עצמאית מצא חן בעינינו, כיוון שברוב מסלולי המשפטים האחרים התלוננו הסטודנטים כי מכתיבים להם את החומר, ואחר כך דורשים מהם לדקלם אותו בבחינה. מקום ראשון נוסף קוטפת המכללה בתחום הקשר החזק ביותר בין הלימודים לבין עולם העבודה - 3.60 מתוך 5.

על רמת ההוראה של המרצים במכללה אמרו לנו שהיא "בינונית עד מעולה" (כלומר, שאין מרצים ממש גרועים), ושחלק מהמרצים מגיע, איך לא, מהאוניברסיטה העברית. יש גם אנשי סגל קבועים שהמכללה האקדמית למשפטים היא מקום עבודתם העיקרי, אם כי מספרם מצומצם יחסית. להרגשתם של הסטודנטים, המרצים "משתדלים להיות הכי טובים שאפשר" וגם מעניינים (3.74). גם מיחס המרצים אליהם הסטודנטים מביעים שביעות רצון: "המרצים מדברים אלינו בגובה העיניים". בעוד קורסי החובה מתנהלים בכיתות גדולות ואינם מערבים דיונים בדרך כלל, הרי שבתרגילים ובקורסי הבחירה, המתנהלים בכיתות קטנות יותר, ניתן מקום גם לשאלות, והמרצים עונים בצורה עניינית על שאלות הסטודנטים. כל זה טוב ויפה, כל עוד ההתנהלות בין המרצים לסטודנטים מתבצעת בשיעור, שכן הגישה הלא רשמית למרצים (בהפסקות או במסדרונות) מוגבלת מאוד - 3.46 מתוך 5, ציון שממקם את המכללה במקום הלפני אחרון בארץ, והרחק מתחת ליתר המכללות הפרטיות. ייתכן כי הסיבה היא שהמרצים עובדים את רוב זמנם במשרדיהם בירושלים.

על המתרגלים אמרו לנו שהם "מצוינים, לפעמים יותר מהמרצה עצמו". הם מכירים את הסטודנטים בצורה אישית יותר ומתחשבים בבעיות אישיות במקרה הצורך. המתרגלים גם נגישים יותר מהמרצים. חלק מהסטודנטים נראו מאוכזבים ממצב זה, וטענו כי "אין כאן אווירה חמימה, של כולם ביחד, אולי כי מקום העבודה הראשי של המרצים אינו כאן". סטודנטים גם הביעו אכזבה מכך שהמכללה אינה מציעה הרבה מעבר ללימודים עצמם, וקבלו על כך ש"אין עשייה משפטית או 'קהילה לומדת' מלבד ההרצאות".

הלימודים במכללה האקדמית למשפטים מרוכזים בשלושה ימים בשבוע, מה שמאפשר לסטודנטים לעבוד במשרה חלקית. עם זאת, המכללה האקדמית למשפטים הנהיגה נוכחות חובה בכל הקורסים, דבר המצמצם את הגמישות של הסטודנטים במציאת מקומות עבודה המתאימים לסדר השבועי שלהם. אמנם, מההרצאות ההמוניות ניתן עדיין להיעדר (אין מרצים רבים שיקראו מדי שיעור רשימה שמית של יותר מ-100 שמות), אך הנוכחות בקורסי הבחירה ובתרגילים נבדקת. עוד תרומה לעומס היא העבודות: כל שבוע או שבועיים יש עבודה להגשה. אין כאן העתקה של עבודות; ועדת המשמעת של המכללה נוקשה מאוד, וכבר קרה כמה פעמים שסטודנטים סולקו מהמכללה בשל העתקות.

איך הבחינות? "כמו באוניברסיטה העברית - שואפות להגיע לרמה אוניברסיטאית". הסטודנטים חשים כי הבחינות הוגנות. חלקן דורשות יישום וחשיבה משפטית על מקרים שונים, וחלקן דורשות שינון של חוקים ושל פסקי דין. אמרו לנו ש"מי שקורא מצליח", ובהחלט ניתן לקבל ציונים גבוהים. עם זאת, ממוצע הציונים במכללה (80) נמוך מעט מהממוצע הארצי של מסלולי המשפטים (82.16).

תנאים ושירות: אפשר לפגוש את הדיקאן

"כאן הכסף מדבר, הכול עובד טיפ-טופ", אומרים הסטודנטים. הסטודנטים במכללה האקדמית למשפטים מרוצים בהחלט משירותי המזכירות שלהם; השירות נגיש, אדיב ויעיל. כמו במכללות אחרות, גם כאן ניתן להגיע לדרגים מינהלתיים גבוהים יותר בקלות יחסית: "אין בעיה לקבוע פגישה עם הדיקאן". סך כל שביעות הרצון משירותי המינהלה עומד על 3.37 מתוך 5, גבוה מהממוצע.

על התנאים היו להם דברים פחות טובים להגיד. המכללה קטנה וכוללת בניין אחד (אחרי הכול, היא מלמדת רק מקצוע אחד) שגם הוא ראה כבר ימים טובים יותר. הסטודנטים מרגישים שתמורת שכר הלימוד שהם משלמים מגיע להם יותר.

על הקשר אתנו

המכללה האקדמית למשפטים הגיבה לסקירה שלנו במהירות ובפירוט.

חברתי: מרקם אנושי מגוון

שלא כמו המרכז הבינתחומי בהרצליה, למשל, אשר נראה כמו שכפול מעמדי של מאות סטודנטים, במכללה האקדמית למשפטים המגוון האנושי כולל סטודנטים יהודים, ערבים ודרוזים. היחסים בין הסטודנטים מכל המגזרים טובים ("הייתי רוצה לראות את המדינה כמו המכללה, אבל בגדול", ציין סטודנט), אבל אחדים חשים ש"זהו שקט מדומה, על פני השטח", וכמה סטודנטים יהודים שדיברנו אתם לא היו מרוצים מההרכב והמרקם האנושי הזה.

על חיי החברה במכללה, הסטודנטים אמרו לנו ש"אין כאן אווירת קורס מטורפת - לומדים והולכים". חברויות נוצרות אמנם, אך הן מוגבלות למספר חברים מצומצם, ואינן מתבטאות בגיבוש של ממש. הגיבוש החברתי הוערך בציון של 3.00 מתוך 5, ציון אופייני למכללות המלמדות משפטים. הלימודים אמנם מתקיימים רק יומיים בשבוע ואין הזדמנויות רבות למפגשים חברתיים, אבל הקושי שבו נתקלים הסטודנטים בבואם להתמודד בפעם הראשונה עם חומר לימודים אקדמי, תורם, כנראה, לגיבוש. הפעילות של אגודת הסטודנטים, זוכה להערכה רבה ולציון של 3.13 מתוך 5, המציב אותה במקום השני בארץ, אחרי המרכז הבינתחומי.